מיומנויות...

התלמידים של היום מחוברים: הם משתמשים בתקשורת, מדיה דיגיטלית וטכנולוגיות בקלות וכך השקפת העולם שלהם שונה מזו של הדורות הקודמים. כלומדים , הם צריכים שתי סוגי מיומנויות: מיומנויות חדשות ומיומנויות מסורתיות. עם מיומנויות מסורתיות לאף אחד אין בעיה: לוח ושיטות הוראה מושרש אצל רוב המורים (אם לא אצל כולם)  במערכת החינוך שלנו . נכון שברוב בתי ספר יסודיים קרב המצב והכלים הטכנולוגיים, כמו מחשב נייד ומקרן יהיו לכל המורים ובכל הכיתות... האם הכלים האלו מספיקים על מנת לתת לתלמידינו את המיומנויות החדשות? 

תשובתי היא - לא ולא. מצד אחד כמעט חסרות לנו שיטות הוראה חדשות שיתאימו לטכנולוגיה החדשה.
מצד שני - האם מחשב נייד למורה ומקרן בכיתה הפך אותנו למתקדמים טכנולוגית?
אני בטוחה ששינוי הגדול יהיה רק שלכל תלמיד יהיה מחשב. אחד לאחד, בכל מקום ובכל זמן הלמידה. תלמיד יבוא עם המחשב או טאבלט מהבית ויחזור איתו הביתה...זהו מצב האידיאלי שעוד כמה שנים בכלל לא נבין איך יכולנו ללמד אחרת. רק אז הלמידה תהיה שונה ומיומנויות החדשות יישמו עוד בבית ספר .

זהו סרטון (שנחשפנו לדומה לו באחד השיעורים של ד"ר אלון הסגל) שהדגמתי לתלמידי בכיתה. תלמידיי כמוני היו מוקסמים מעתיד שקרב לבוא. נשאלת רק שאלה אחת: מתי? 

"האדם, הרשת החברתית והבירה"

"האם הרשתות החברתיות הן רק "אופנה חולפת", או שמדובר בתופעה שחולשת על כל תחומי חיינו? לטענת פרופ' שיזף רפאלי, מנהל מרכז שגיא לחקר האינטרנט ומומחה בעל שם עולמי לרשתות חברתיות, לעידן האינפורמציה ולמולטי-טאסקינג, הרשתות החברתיות ישנו – ולמעשה כבר משנות – לא רק את האופן בו אנו מתקשרים זה עם זה, אלא גם מהוות צוהר לניתוח החברה האנושית."  כך כתב בבלוג שלו גיא  קצוביץ', אחד ממארגני WIZE. פרוייקט WIZE  נועד לשינוי תרבות חיי הלילה של הצעירים בישראל. הפרויקט משלב בין אנשים איכותיים, תוכן מעניין ובירה (ההרצאות מעוברות בפאבים)
"יותר מ-900 מיליון משתמשים בפייסבוק התחברו למערכת לפחות פעם אחת בחודש האחרון", פתח את דבריו רפאלי, בניסיון להמחיש את עוצמתיות הרשתות בחיינו. "מדי יום, בממוצע כל אחת מבין שתי נפשות על כדור הארץ כותבת משהו ברשת חברתית – לא צופה באופן פסיבי, אלא כותבת באופן אקטיבי". רפאלי העביר הרצאה באירוע של WIZE בפאב הסלונה בת"א, ב-9 במאי 2012.
רפאלי ציין פרמטרים רבים, הנובעים מניתוח הקשרים בתוך הרשתות החברתיות, ותופעות אשר ניתן לזהות בקרבן. מתחילת ההרצאה רפאלי התמקד בשאלות / טענות הקשורות לרשתות חברתיות:
אופנה חולפת? מזיק לחינוך והורות? מזיק. בזבוב זמן? טימטום? מזיק. בזבוז כסף (רכישות תמוהות?)  מזיק. פוגע בפרטיות? מזיק. ניכור ובדידות ,מרוקן משמעות החברות ...מזיק. (או מועיל) מוביל לשינוי פוליטי? חכמת המונים או טיפשות העדר? דטרמינזם טכנולוגי?
בהמשך סיפר על האופן בו רשתות חברתיות יכולות לנבא פרמטרים אישיים על חיינו, כמו למשל הסיכוי שנהיה בני-אדם שמנים: "עשו מיפוי של אנשים בפייסבוק, ובדקו מה הסיכוי שנהיה שמנים בהתאם לחברים שלנו – והמשקל שלהם, המראה, וכדומה. ככל שיש לנו יותר חברים שמנים, כך הסיכוי שלנו להיהפך לכאלה." בדומה לכך שנהיה עצובים או מאושרים.
רפאלי סקר רשתות חברתיות שונות, שפה שונה של רשתות וכמובן מושגים שקשורים לכל אחת מהרשתות. לדוגמא Page Rank הקשור לרשת גוגל "דואג" לכך שנקבל חיפוש מותאם אישית, מתוך ההכרות איתנו ע"פ חיפושינו הקודמים. דבר דומה קורה Edgerank בפייסבוק...הוא המשיך עם כלים דיגיטליים שקמו בעקבות רשתות חברתיות, המסקרות אותם בעזרת נתונים סטטיסטיים שונים, כמו כן מוניטין המקוון של הגולש , מצב הרוח או נטיות פוליטיות. לאורך כל ההרצאה רפאלי התייחס לספרות הקיימת בנושא. 

ומי מפחד מרשתות? רפאלי הציג 2 דוגמאות לכך: קהילת החרדים ומשרד החינוך. בהתייחסות למשרד החינוך הציג חוזר מנכ"ל 6.1.3:  איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית....

רפאלי העביר שעה וחצי של שיחה מרתקת עם הקהל . אני בטוחה שאותם חברה צעירים יתייחסו קצת שונה לרשת חברתית, יבינו את כוחה וינצלו  אותה בדרך טובה יותר. ואנחנו המורים, כרגע מרחיבים את אופקינו בלימודים, על מנת להיות שם ולא בצד המפחד, העושה את החלטות לא רק על פי מצבי רוח אלא גם מתוך הידע וההבנה.
קישור להרצאה ביוטיוב: http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=7HetN_nK62w#!

ובזמן שהייתם ברשומה זו, אלו כמה דברים שקרו ברשת:

קישורים נוספים: 

http://www.newsgeek.co.il/social-networking-at-wize/

http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1682714

Drupa 2012

לפני כשבועיים, ב-15.4 פרסמתי רשומה "מותו של דפוס? לא כך זה נראה...". אחד הדברים שציינתי ברשומה זו היא תערוכת הדפוס 2012 Drupa שבדיסלדורף. התערוכה נפתחה ב-3.5 ותמשך עד ל- 16.5 אך כבר יש הודעות והכרזות.

ממציא הדפוס הדיגיטלי, בני לנדא, חשף את מכונת הדפוס החדשה שפותחה במעבדות החברה ומבוססת על דיו שמיוצר בשיטת הננו. היתרון המרכזי של הטכנולוגיה החדשה, הנקראת ננוגרפיה, הוא השימוש בדיו מבוסס מים, בסדר גודל ננו-מטרי (מיליארדית המטר), שהופך אותה לזולה וידידותית לסביבה.
 לדברי לנדא,"הננו-פיגמנטים הללו, המבוססים על חלקיקי צבע בגודל זעיר של כמה עשרות ננומטר בלבד, הם בולעי אור רבי-עוצמה המאפשרים הדפסת תמונה באיכות חסרת תקדים. תהליך הדפוס מאופיין על ידי נקודות הדפסה חדות במיוחד, בעלות אחידות גבוהה, ברק איכותי, ומרחב צבע רחב מזה המתקבל בכל תהליך דפוס אחר בארבעה צבעים", "הננו-גרפיקה מאפשרת לייצר תהליכי הדפסה עם פחות פיגמנטים ועל כל חומר אריזה. הלקוחות הקיימים בשוק יכולים באמצעות זאת להגדיל את העסקים שלהם בלי להשקיע ולו דולר אחד בשיווק. הם יכולים להדפיס מחדש עבודות שכבר יש להם בעלות זולה מדפוס האופסט".
מתוך הכתבות שמצאתי בנושא ניתן להבין שהמחיר הכלכלי הנמוך יותר של תהליך הדפוס נובע מכמה סיבות: כמות חומר הצבע שהתהליך זקוק לו הינה אפסית, מהירות הכנת התמונות גבוהה בהרבה, היות התהליך מבוסס מים, יש צורך בהשקעת פחות אנרגיה כי אין צורך בתהליך חימום מכיוון שהחומר מתייבש כמעט באופן מיידי. כמו כן, קיימת עמידות גבוהה של התמונות .

כמו באינדיגו, גם כאן ההיבט הציוני לא נעלם אצל לנדא. כאשר מכר את אינדיגו, לנדא עמד על כך בחוזה כתוב ובלתי ניתן לפירוש אחר, שהייצור ישאר בישראל - וקריית גת זכתה להיות העיר שמארחת את מפעלי הדיו של HP-אינדיגו.

תקוותי שגם המכונה החדשה תיוצר אצלנו בארץ והשילוב של עסקים וציונות - ינחה לא רק מר בני לנדא ואנשיו אלה גם יהיה שיעור טוב לכולנו. 

ואיך זה קשור לחינוך? בעקבות לטכנולוגיה החדשה, אני בטוחה שעולמנו יהיה צבעוני הרבה יותר, גם מחוץ לבית ספר וגם בתוך. מקווה מאוד שהקירות "ידברו" בדרך צבעונית יותר, ספרי הלימוד שעדיין לא עברו לגירסה הדיגיטלית יהיו גם הם צבעוניים יותר.
בית ספר לא צריך להיות שחור לבן או אפור וירוק כמו של פעם...

לקישור לאתר של drupa 2012 לחץ כאן
http://www.hayadan.org.il/nanographic-printing-presses-030412/
http://www.pc.co.il/?p=86821